עמותות

בעלי מקצוע מאומתים מכל הארץ, לפי אזור השירות שלהם.

מי יופיע כאן

תחום פתוח להרשמה

עדיין אין בעמותות עסק שהשלים אימות זהות

הרשימה הזו מתמלאת רק מעסקים שאימתו את עצמם, ולכן היא נפתחת ריקה במקום להציג שמות שנאספו מאיפשהו.

אפשר להשאיר כאן מה צריך, ומפעילת האתר תנסה לחבר אותך לבעל מקצוע מתאים.

הפרטים מגיעים למפעילת האתר, חברת Monexa LLC, שתנסה לחבר אותך לבעל מקצוע מתאים. אין התחייבות שתיווצר פנייה, וגם לא לזמן מסוים. הפרטים לא ישמשו לדיוור שיווקי. הם מועברים רק לספקי השירות המפורטים במדיניות הפרטיות, ולבעל מקצוע — רק כשנעשית הפניה בפועל.

  • חברה, שותפות ועמותה — נבדקות מול הרשם
  • עוסק מורשה — אימות הטלפון שאליו נשלחות הפניות
  • פנייה ישירה לעסק אחד — בלי מכרז לידים

יש לך עסק בתחום?רישום — חינם

מה בדיוק צריך?

בחירת השירות המדויק מצמצמת את הרשימה למי שעושה בדיוק את זה — ומקצרת את השיחה הראשונה.

עוד 4 שירותים

עמותות הן ארגונים ללא מטרת רווח הפועלים למען מטרה חברתית, תרבותית או סביבתית. בין העמותות בישראל קיימים הבדלים גדולים בהיקף הפעילות, במבנה הארגוני ובתחומי העיסוק. עבודה מול עמותה משתנה בהתאם לגודלה, למטרותיה ולתחום שבו היא פועלת — החל מעמותה קטנה שמתנדבים מקימים ועד לארגון גדול עם עובדים בשכר ותקציב שנתי של מיליוני שקלים.

אילו סוגי עמותות קיימים ואיך הן פועלות

עמותות בישראל פועלות במגוון רחב של תחומים: רווחה, חינוך, בריאות, דת, תרבות, סביבה, זכויות אדם ועוד. ההבדל המרכזי בין עמותה לעמותה הוא מקור המימון והאופן שבו הן מנהלות את פעילותן. יש עמותות שמתבססות על תרומות, אחרות מקבלות תמיכה מתקציב המדינה, וחלקן מפעילות מפעלים עסקיים שהכנסותיהם מממנים את הפעילות החברתית. עמותות נדרשות לרשום את פעילותן ברשם העמותות ולהגיש דוחות שנתיים, אך אופן הניהול בפועל משתנה מאוד. עמותה קטנה יכולה להתנהל על ידי ועד מנהל והתנדבות, ואילו עמותה גדולה מפעילה צוות מקצועי, מחלקות ומערכות ניהול מורכבות. מי שפונה לעמותה — בין אם כמתנדב, כתורם או כמחפש שירות — צריך להבין את המבנה הזה כדי לדעת עם מי הוא מדבר ומה הוא יכול לצפות לקבל.

מה קובע את היקף הפעילות ואת התקציב של העמותה

היקף הפעילות של עמותה מושפע בעיקר ממקורות המימון שלה ומהמטרות שהציבה לעצמה. עמותה שמתקיימת מתרומות של יחידים תהיה תלויה ביכולת הגיוס שלה, בעוד שעמותה שמקבלת תקציב ממשלתי או מענקים מקרנות יכולה לתכנן לטווח ארוך יותר. גם המבנה הארגוני משפיע: עמותה עם שכיר אחד או שניים תוכל לפעול רק בהיקף מצומצם, בעוד שעמותה עם צוות גדול יכולה להפעיל תוכניות רבות במקביל. התחום שבו פועלת העמותה משפיע גם הוא — עמותה שמפעילה מרכזי חירום או מסגרות חינוך נדרשת למשאבים גדולים יותר מאשר עמותה שמפיקה אירועי הסברה. מי שמחפש מידע על עמותה מסוימת יכול לבחון את הדוחות הכספיים שלה, שמתפרסמים באתר רשם העמותות, ולראות מהיכן מגיע הכסף ולאן הוא הולך.

כמה זמן נמשך הליך ההתאגדות ומה מאריך אותו

הקמת עמותה בישראל היא תהליך שאורך בדרך כלל מספר חודשים. הגשת הבקשה לרשם העמותות כוללת עיון בתקנון, במינוי חברי הוועד ובעמידה בתנאים נוספים. אם כל המסמכים תקינים, האישור יכול להגיע תוך כחודשיים עד שלושה חודשים, אך במקרים שבהם נדרשת השלמת מסמכים או הבהרות, התהליך עלול להתארך לחצי שנה ויותר. גם בחירת שם לעמותה עשויה לעכב, אם השם דומה לשם של עמותה קיימת או סותר תקנות. מי שמקים עמותה צריך לקחת בחשבון שהליך זה דורש סבלנות והתמדה, ושלא כל בקשה מאושרת בפעם הראשונה.

מה מבדיל עמותה מנוהלת היטב מעמותה שמתנהלת ברשלנות

עמותה מנוהלת היטב מתאפיינת בשקיפות ובסדר. היא מפרסמת את פרוטוקול הוועד, מגישה דוחות בזמן, ומנהלת את כספיה לפי תקנות החוק. העמותה יודעת להציג את מטרותיה בצורה ברורה, ויש לה תוכנית עבודה שנתית ותקציב מאושר. לעומת זאת, עמותה שמתנהלת ברשלנות תימנע מפרסום מידע, תאחר בהגשת דוחות, ותנהל את פעילותה בצורה לא מסודרת. הבדל נוסף הוא אופן קבלת ההחלטות: בעמותה תקינה מתקיימות אסיפות כלליות שבהן חברים יכולים להשפיע, בעוד שבעמותה בעייתית מקבלת החלטות קבוצה קטנה ללא פיקוח. מי שתורם או מתנדב לעמותה צריך לבדוק את התנהלותה לאורך זמן, ולא להסתפק בהצהרות באתר.

מה לבדוק לפני שמתחברים לעמותה ואילו סימנים צריכים להדליק נורה אדומה

לפני שמחליטים לתרום, להתנדב או לשתף פעולה עם עמותה, כדאי לבדוק את מעמדה החוקי, את הדוחות הכספיים שלה, ואת עמידתה בתקנות. אפשר לחפש את העמותה במאגר רשם העמותות ולראות אם היא פעילה ומה מצב הדוחות שלה. סימנים מדאיגים כוללים היעדר פרסום של דוחות כספיים, אי-בהירות לגבי מקורות המימון, או סירוב להציג מסמכים. גם עמותה שמבטיחה הבטחות בלתי סבירות או שמפעילה לחץ לתרומה מיידית עשויה להיות בעייתית. חשוב לבדוק מי עומד בראש העמותה ומה הניסיון שלו, ולחפש מידע על פעילותה בפועל — למשל דרך אתר האינטרנט שלה או דוחות שמפרסמים גורמים חיצוניים. אם העמותה לא מעוניינת לשתף מידע, זה כשלעצמו סימן שיש לבדוק את הדברים לעומק.

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין עמותה לעמותה רשומה?

עמותה רשומה היא עמותה שנרשמה כדין ברשם העמותות וקיבלה אישור לפעול. רק עמותה רשומה יכולה לנהל חשבון בנק, לקבל תרומות מוכרות לצורכי מס ולחתום על חוזים. עמותה שאינה רשומה אינה יכולה לפעול כחוק.

האם כל עמותה חייבת להגיש דוחות?

כן, כל עמותה חייבת להגיש לרשם העמותות דוח שנתי הכולל דוח כספי ופרטים על פעילותה. עמותות שמחזור הכנסותיהן עולה על סכום מסוים חייבות גם בהגשת דוח כספי מבוקר על ידי רואה חשבון.

איך אפשר לבדוק אם עמותה היא מוכרת לצורכי מס?

רשימת העמותות המוכרות לצורכי מס מפורסמת באתר רשות המסים. אפשר לחפש את שם העמותה ולראות אם היא מופיעה ברשימה. הכרה כזו מאפשרת לתורמים לקבל זיכוי מס על תרומותיהם.

מה עושים אם יש חשד שהעמותה אינה מתנהלת כראוי?

אפשר לפנות לרשם העמותות ולהגיש תלונה. הרשם רשאי לחקור את העמותה, לדרוש מסמכים ואף למנות חוקר. אפשר גם לפנות לרשות התאגידים או לגורמי אכיפה אחרים.

האם עמותה יכולה לשלם משכורות לעובדים?

כן, עמותה יכולה להעסיק עובדים בשכר, וזה מקובל בעמותות גדולות. החוק מאפשר זאת, אך העמותה חייבת לעמוד בדיני העבודה ולשלם מסים וביטוח לאומי. חשוב לוודא שהעמותה אכן מעסיקה עובדים בהתאם לחוק.

האם אפשר להקים עמותה לבד?

לא. כדי להקים עמותה נדרשים לפחות שני חברים מייסדים, והם חייבים להיות תושבי ישראל. בנוסף, יש למנות ועד מנהל שמנהל את העמותה. תקנון העמותה חייב לכלול את מטרותיה ואת אופן ניהולה.