מחקרי שוק וסקרי דעת קהל - מכונים

בעלי מקצוע מאומתים מכל הארץ, לפי אזור השירות שלהם.

מי יופיע כאן

תחום פתוח להרשמה

עדיין אין במחקרי שוק וסקרי דעת קהל - מכונים עסק שהשלים אימות זהות

הרשימה הזו מתמלאת רק מעסקים שאימתו את עצמם, ולכן היא נפתחת ריקה במקום להציג שמות שנאספו מאיפשהו.

אפשר להשאיר כאן מה צריך, ומפעילת האתר תנסה לחבר אותך לבעל מקצוע מתאים.

הפרטים מגיעים למפעילת האתר, חברת Monexa LLC, שתנסה לחבר אותך לבעל מקצוע מתאים. אין התחייבות שתיווצר פנייה, וגם לא לזמן מסוים. הפרטים לא ישמשו לדיוור שיווקי. הם מועברים רק לספקי השירות המפורטים במדיניות הפרטיות, ולבעל מקצוע — רק כשנעשית הפניה בפועל.

  • חברה, שותפות ועמותה — נבדקות מול הרשם
  • עוסק מורשה — אימות הטלפון שאליו נשלחות הפניות
  • פנייה ישירה לעסק אחד — בלי מכרז לידים

יש לך עסק בתחום?רישום — חינם

מה בדיוק צריך?

בחירת השירות המדויק מצמצמת את הרשימה למי שעושה בדיוק את זה — ומקצרת את השיחה הראשונה.

עוד 2 שירותים

מכוני מחקר וסקרים בישראל מבצעים סקרי דעת קהל, סקרי שוק, מחקרי שביעות רצון, סקרי בחירות, ומחקרים איכותניים וכמותניים עבור עסקים, גופים ציבוריים, עמותות ומפלגות. כל פרויקט מתחיל בהגדרת מטרות, המשך בעיצוב המדגם ובניית השאלון, ואחריו איסוף נתונים בשטח, בטלפון או באינטרנט, ניתוח סטטיסטי והגשת דוח מסכם. ההיקף והמחיר משתנים לפי סוג המחקר, גודל המדגם, שיטת האיסוף ועומק הניתוח הנדרש.

מסקר שביעות רצון ועד מחקר בחירות — מה נכנס לתחום

התחום של מכוני מחקר וסקרים כולל מגוון רחב של שירותים. סקרי דעת קהל בודקים עמדות והעדפות של הציבור בנושאים חברתיים, פוליטיים או כלכליים. סקרי שוק בוחנים התנהגות צרכנים, היתכנות של מוצר חדש, תמחור, מיצוב מול מתחרים ופילוח קהלים. מחקרי שביעות רצון נפוצים בקרב לקוחות של חברות, מטופלים, עובדים או תושבים. סקרי בחירות מתמקדים בכוונות הצבעה ובדימוי של מועמדים. בנוסף יש מחקרים איכותניים כמו קבוצות מיקוד וראיונות עומק, שמספקים תובנות על מניעים ורגשות, ומחקרים כמותניים שמבוססים על שאלונים סגורים ומדגמים מייצגים. כל סוג מחקר דורש מתודולוגיה אחרת, צוות שונה וזמן שונה.

למה סקר של 300 משיבים עולה פחות מסקר של 1,000 — ומה עוד מייקר

ההיקף והמחיר של מחקר נקבעים בעיקר לפי גודל המדגם — כלומר כמה אנשים ישתתפו בסקר. מדגם מייצג של 1,000 משיבים עולה יותר מסקר מצומצם של 300, כי נדרש זמן שטח גדול יותר ועיבוד נתונים נרחב. שיטת האיסוף משפיעה גם היא: סקר טלפוני דורש מרכזי חיוג ומראיינים, סקר פנים אל פנים יקר עוד יותר, ואילו סקר אינטרנטי זול יחסית אך מוגבל לאוכלוסיות מחוברות. אורך השאלון ומספר השאלות משפיעים על משך הראיון ועל עלות התפעול. מחקר איכותני כמו קבוצת מיקוד כולל עלויות של אולם, הקלטות, תמריצים למשתתפים וניתוח תמלילים. גם מורכבות הדגימה — למשל אם צריך להגיע לאוכלוסייה נדירה או לכמה אזורים גיאוגרפיים — מייקרת את העבודה. דוח מפורט עם ניתוח סטטיסטי מעמיק, חיתוכים לפי מגזרים או השוואה למחקרים קודמים, דורש שעות עבודה נוספות של חוקרים. מומלץ לבקש הצעת מחיר מפורטת שמפרטת מה כלול: עיצוב השאלון, איסוף הנתונים, ניתוח, דוח והצגת ממצאים.

שלושה שבועות לסקר פשוט — וחצי שנה למחקר מעמיק

סקר טלפוני או אינטרנטי פשוט עם מדגם של כמה מאות משיבים יכול להסתיים בתוך שבועיים עד שלושה שבועות, כולל כתיבת השאלון, בדיקות שטח, איסוף נתונים ועיבוד ראשוני. אם הסקר כולל קבוצות מיקוד, יש להוסיף זמן לגיוס משתתפים, לעריכת המפגשים ולתמלול. מחקר שוק מקיף שמשלב סקר כמותי עם ראיונות עומק וניתוח מתחרים יכול להימשך חודשיים עד שלושה. מחקר רב-שלבי כמו סקר בחירות מתמשך לאורך מערכת בחירות, עם גלים תקופתיים, יכול להימשך כמה חודשים. מה מאריך את העבודה? גיוס מדגם קשה לאוכלוסיות ספציפיות, שאלון ארוך ומורכב, דרישה לייצוגיות ברמת ישובים או מגזרים, ועיכובים מצד הלקוח באישור שלבים. גם תקופות של חגים או מבצעים צבאיים משפיעים על זמינות המשיבים ומאריכים את האיסוף.

איך מזהים מחקר איכותי — ומה הופך אותו לבינוני

מחקר טוב מתחיל בהגדרה ברורה של שאלת המחקר — מה רוצים לדעת ולשם מה. מכון מקצועי יבנה מדגם מייצג, ינסח שאלות ללא הטיה, ויבצע בדיקות שטח. הניתוח לא מסתכם בטבלאות; הוא כולל פרשנות, זיהוי מגמות והסבר על המשמעות המעשית. דוח טוב מציג את הממצאים בשפה ברורה, כולל מגבלות המחקר, כך שהקורא יודע מה אפשר ומה אי אפשר להסיק. מחקר בינוני מסתפק בשאלון גנרי, מדגם נוחות שאינו מייצג, וניתוח שטחי. סימן למחקר חלש הוא היעדר פילוחים — למשל לא לבדוק הבדלים בין קבוצות גיל או אזורים. גם שקיפות לקויה לגבי שיטת הדגימה ומספר המשיבים בפועל מעידה על חוסר מקצועיות. מחקר איכותי יאפשר ללקוח לקבל החלטות מושכלות; מחקר בינוני עלול להוביל למסקנות שגויות.

מה לשאול לפני שמזמינים מחקר — וסימנים שכדאי לברוח

לפני שסוגרים עם מכון מחקר, כדאי לשאול: מי יהיה החוקר הראשי ומה הניסיון שלו בתחום הרלוונטי? איך נבנה המדגם ומהו מרווח הטעות הצפוי? איך נאספים הנתונים — בטלפון, באינטרנט או בשטח? מה כולל הדוח, והאם מקבלים גם את קובץ הנתונים הגולמי? האם אפשר לראות דוגמאות של דוחות קודמים? מהו לוח הזמנים ומהם תנאי התשלום? דגלים אדומים: מכון שמבטיח תוצאות מראש או מנסה להשפיע על הניסוח כדי להגיע לתוצאה רצויה; סירוב לחשוף את מספר המשיבים בפועל או את שיטת הדגימה; מחיר נמוך במיוחד שמעיד על קיצור דרך; חוסר נכונות לחתום על הסכם סודיות; והתחמקות ממתן הפניות מלקוחות קודמים. אם המכון לא מסביר את המתודולוגיה בשפה פשוטה, ייתכן שאין לו שליטה מספקת בתחום.

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין סקר כמותי למחקר איכותני?

סקר כמותי אוסף נתונים מספריים ממדגם גדול ומאפשר הכללה לאוכלוסייה. מחקר איכותני (כמו קבוצת מיקוד) מעמיק לתוך מניעים ורגשות של מספר קטן של משתתפים, ואינו מייצג סטטיסטית.

כמה משיבים צריך כדי שהסקר יהיה מייצג?

תלוי בגודל האוכלוסייה ובמידת הדיוק הרצויה. עבור אוכלוסייה כללית בישראל, מדגם של 500–1,000 משיבים נחשב מקובל לסקרים ארציים, עם מרווח טעות של 3–4 אחוזים.

האם אפשר לסקור אוכלוסייה ספציפית, כמו סטודנטים או תושבי עיר מסוימת?

כן. המכון יתאים את שיטת הדגימה והאיסוף לאוכלוסייה היעד. חשוב לוודא שהמכון מנוסה בגיוס של אותה קבוצה, כי יש קבוצות שקשה להגיע אליהן.

האם מקבלים את הנתונים הגולמיים?

בדרך כלל כן, אם זה מסוכם מראש. חלק מהמכונים כוללים את קובץ הנתונים בדוח, ואחרים גובים תשלום נוסף. כדאי לדרוש את הנתונים כדי לאפשר ניתוח עצמי או בדיקה חיצונית.

כמה עולה סקר בסיסי?

המחיר משתנה מאוד לפי היקף ומורכבות. מומלץ לבקש הצעות מחיר מכמה מכונים ולהשוות את התמורה — לא רק את המחיר. יש לוודא שההצעה כוללת את כל שלבי העבודה.

איך יודעים שהסקר אמין?

בדקו שהמכון מציג את שיטת הדגימה, מספר המשיבים, מרווח הטעות ומועד ביצוע הסקר. מכון אמין יפרסם גם דוח טכני שמתאר את המתודולוגיה. אם חסרים פרטים אלה, יש מקום לשאלות.