התקנת גלאי עשן

התקנת גלאי עשן היא פעולה שמטרתה להתריע מפני שריפה בשלביה הראשונים. העבודה כוללת בחירת מיקום מתאים, התקנה פיזית של הגלאי על התקרה או הקיר, וחיבורו לחשמל או לסוללה. מה שמשתנה בין עבודה לעבודה הוא סוג הגלאי (קושריוני, פוטואלקטרי, משולב), מספר הגלאים הנדרשים, והאם מדובר בהתקנה חדשה או בהחלפת גלאים קיימים. גם מצב התשתית החשמלית בבית משפיע על אופי ההתקנה.

מהתכנון ועד הבדיקה: כך נראית התקנה של גלאי עשן

התקנה מקצועית של גלאי עשן מתחילה בסקירה של הבית. בעל המקצוע בודק את מספר החדרים, את גובה התקרות, ואת מיקום הממ”ד, המטבח והחדרים. לאחר מכן הוא ממפה את הנקודות שבהן יש להתקין גלאים, תוך התחשבות בתקנות ובהמלצות היצרן. בשלב הבא הוא בודק אם יש תשתית חשמלית קיימת או שיש צורך בגלאים המופעלים בסוללה. לאחר אישור התוכנית, הוא מסמן את נקודות הקידוח, קודח חורים, מתקין את הבסיס, מחבר את הגלאי לחשמל או מתקין סוללה, ומרכיב את הגלאי. בסיום הוא מבצע בדיקת תפקוד על ידי לחיצה על כפתור הבדיקה או שימוש בעשן מלאכותי, ומסביר לדיירים כיצד לבדוק את הגלאי מעת לעת.

מה קובע אם תידרש התקנה אחת או חמש

מספר הגלאים הנדרש תלוי בגודל הבית ובתקנות המקומיות. בדרך כלל מומלץ גלאי אחד לכל קומה, ובנוסף בחדרי שינה ובמסדרון המוביל אליהם. גם סוג הגלאי משפיע: גלאי קושריוני רגיש יותר ללהבות מהירות, בעוד גלאי פוטואלקטרי רגיש לעשן איטי. גלאים משולבים יקרים יותר אך מספקים הגנה רחבה יותר. המחיר מושפע גם מהצורך בחיווט חדש, שכן הולכת חשמל לתקרה מצריכה עבודה נוספת של חשמלאי. גלאים עם סוללה פשוטים יותר להתקנה, אך יש לזכור להחליף סוללה מדי שנה. גלאים מחוברים לחשמל דורשים גיבוי סוללה, וזה גם משפיע על עלות ההתקנה.

חצי שעה או יום שלם: ממה תלוי זמן העבודה

התקנה של גלאי עשן בודד עם סוללה יכולה לארוך כחצי שעה, כולל קידוח והרכבה. אם מדובר בבית עם מספר גלאים, הזמן גדל בהתאם. החלפת גלאים קיימים היא מהירה יותר, כי התשתית כבר קיימת. לעומת זאת, התקנה של גלאים מחוברים לחשמל דורשת עבודת חשמלאי, ולכן היא אורכת זמן רב יותר, לפעמים מספר שעות, במיוחד אם יש צורך בשליפת כבלים בתקרה או בקירות. גם סוג התקרה משפיע: תקרת בטון דורשת קידוח עם מקדח יהלום, בעוד תקרת גבס קלה יותר. אם הבית גדול או שיש ממ”ד, זמן ההתקנה גדל. כמו כן, אם בעל המקצוע צריך לתאם עם חשמלאי, זה עלול להאריך את משך הפרויקט.

איך תדעו שההתקנה נעשתה כמו שצריך

התקנה טובה ניכרת בכמה דברים: הגלאי ממוקם במרחק של לפחות 30 ס”מ מהקיר, ובמרחק של 90 ס”מ ממקורות חום כמו תנור או כיריים. הוא לא מותקן בפינה חשוכה או מעל דלת, אלא במרכז התקרה או על הקיר בגובה של 10-30 ס”מ מהתקרה. בעל מקצוע טוב יוודא שהגלאי לא יופרע על ידי רהיטים או וילונות. לאחר חודש, הגלאי אמור לפעול ללא תקלות, והסוללה או החיבור לחשמל יחזיקו מעמד. לאחר שנה, תבחינו בכך שהגלאי לא מצפצף ללא סיבה, ושהבדיקות החודשיות עוברות בהצלחה. התקנה גרועה תתבטא בגלאי שמתריע על עשן גם בבישול רגיל, או להיפך – לא מגיב לעשן אמיתי. גם גלאי שמנותק מהחשמל או עם סוללה חלשה הוא סימן להתקנה לא מקצועית.

לפני שחותמים: מה לבדוק ומה צריך להדליק נורה אדומה

לפני שמזמינים בעל מקצוע, כדאי לוודא שיש לו רישיון חשמלאי אם מדובר בחיבור לחשמל, או לפחות ניסיון מוכח בהתקנת גלאים. בקשו לראות תעודות והמלצות מלקוחות קודמים. שאלו איזה סוג גלאי הוא ממליץ ומדוע, ומה כוללת האחריות על העבודה. דגל אדום הוא בעל מקצוע שמציע מחיר נמוך במיוחד, או שאינו מסוגל להסביר את ההבדלים בין סוגי הגלאים. אם הוא ממליץ להתקין גלאי אחד בלבד בבית גדול, זה סימן שאינו מקצועי. כמו כן, היזהרו ממי שמתקין גלאים ללא בדיקת תפקוד בסוף העבודה. חשוב לוודא שהגלאי עומד בתקן הישראלי (ת”י 1220) או בתקן אירופאי, ושיש עליו תו תקן.

שאלות נפוצות

כמה גלאי עשן צריך בבית?

ההמלצה היא גלאי אחד לכל קומה, ובנוסף בחדרי שינה ובמסדרון. בית חד-קומתי עם 3 חדרי שינה ידרוש לפחות 2-3 גלאים.

האם עדיף גלאי עם סוללה או מחובר לחשמל?

גלאי עם סוללה פשוט להתקנה ואינו דורש חשמלאי, אך יש להחליף סוללה מדי שנה. גלאי מחובר לחשמל נוח יותר, אך דורש התקנה חשמלית וגיבוי סוללה.

איפה לא כדאי להתקין גלאי עשן?

לא כדאי להתקין במטבח קרוב לכיריים, בחדר אמבטיה עם אדים, או ליד פתחי אוורור. גם לא בפינה ממש, כי שם זרימת האוויר חלשה.

איך בודקים את הגלאי?

יש ללחוץ על כפתור הבדיקה פעם בחודש. אם הוא משמיע צפצוף חזק, הוא תקין. אם לא, יש להחליף סוללה או לפנות לטכנאי.

מה עושים כשהגלאי מצפצף ללא סיבה?

קודם כל, בדקו אם יש עשן או אדים. אם לא, נקו את הגלאי מאבק. אם הצפצוף נמשך, ייתכן שהסוללה חלשה או שהגלאי פגום.

האם יש חובת חוק להתקין גלאי עשן?

במדינת ישראל קיימת חובה להתקין גלאי עשן בבתים חדשים ובשיפוצים נרחבים. בבתים קיימים מומלץ מאוד להתקין, אך אין חובה גורפת.