עריכה ורישום פטנטים בארץ
בעלי מקצוע מאומתים מכל הארץ, לפי אזור השירות שלהם.
מי יופיע כאן
תחום פתוח להרשמה
עדיין אין בעריכה ורישום פטנטים בארץ עסק שהשלים אימות זהות
הרשימה הזו מתמלאת רק מעסקים שאימתו את עצמם, ולכן היא נפתחת ריקה במקום להציג שמות שנאספו מאיפשהו.
אפשר להשאיר כאן מה צריך, ומפעילת האתר תנסה לחבר אותך לבעל מקצוע מתאים.
- חברה, שותפות ועמותה — נבדקות מול הרשם
- עוסק מורשה — אימות הטלפון שאליו נשלחות הפניות
- פנייה ישירה לעסק אחד — בלי מכרז לידים
יש לך עסק בתחום?רישום — חינם
שירותים נוספים בפטנטים - עורכים
עריכה ורישום פטנטים בארץ הם תחום משפטי־טכני שבו עורך פטנטים מסייע לממציאים להמיר רעיון או המצאה לזכות משפטית מוגנת. השירות כולל בדרך כלל חיפושי חדשנות, ניסוח תביעות, הגשת בקשות לרשות הפטנטים, וניהול ההליך מול הבוחן. היקף העבודה משתנה מאוד בין פטנט על מוצר פשוט לבין פטנט על מערכת מורכבת, ובין בקשה מקומית לבין המשך בינלאומי. חלק מהעורכים מתמחים בתחומים טכנולוגיים מסוימים, ולכן חשוב להתאים את העורך לסוג ההמצאה.
מחיפוש ועד קבלת פטנט: כך נראה התהליך
העבודה של עורך פטנטים מתחילה הרבה לפני כתיבת הבקשה. השלב הראשון הוא פגישת היכרות, שבה הממציא מסביר את ההמצאה, ועורך הפטנטים בודק אם היא חדשה ובעלת התקדמות inventiva. לאחר מכן מתבצע חיפוש חדשנות במאגרי פטנטים בינלאומיים, כדי לוודא שההמצאה לא מוכרת כבר. אם החיפוש מעודד, העורך מנסח את הבקשה: תיאור מפורט של ההמצאה, רישומים טכניים, ולבסוף תביעות — החלק החשוב ביותר, שמגדיר את גבולות ההגנה. הבקשה מוגשת לרשות הפטנטים, ולאחר מכן מתנהל משא ומתן עם הבוחן, שבו העורך מתקן את התביעות ומשיב לטענות. התהליך מסתיים במתן הפטנט, או בסירוב, ולעיתים בערעור. עבודה טובה כוללת גם ייעוץ לגבי אסטרטגיית הגנה — האם להגיש בארץ בלבד, או גם בחו"ל.
למה פטנט על בורג עולה פחות מפטנט על מערכת סוללות
המחיר של עריכת פטנט נקבע בעיקר לפי מורכבות ההמצאה וההיקף הטכנולוגי שלה. פטנט על מוצר פשוט, כמו מהדק נייר משופר, דורש פחות שעות עבודה מאשר פטנט על מערכת תוכנה או על מכשור רפואי. גם מספר התביעות משפיע: ככל שיש יותר תביעות, כך העבודה ארוכה יותר. ניסוח באנגלית, אם רוצים הגנה בינלאומית, מייקר את העבודה. כמו כן, אם ההמצאה דורשת רישומים טכניים מורכבים, יש צורך במאייר מקצועי. חשוב לזכור: עורך פטנטים גובה תשלום לפי שעות עבודה או לפי תעריף קבוע, ולכן כדאי לבקש הצעת מחיר מפורטת שמפרטת מה כלול. לפני שמתחילים, מומלץ לבדוק אם ההמצאה בכלל ראויה לפטנט, כדי לא לשלם על חיפוש שלא יוביל לכלום.
שנה עד שלוש שנים: ציר הזמן של בקשה לפטנט
משך הזמן מרגע הגשת הבקשה ועד לקבלת פטנט בישראל נע בדרך כלל בין שנה לשלוש שנים, אבל זה יכול להשתנות מאוד. הגורם המרכזי הוא עומס העבודה ברשות הפטנטים, שאינו בשליטת העורך. עם זאת, ישנם גורמים שמאיצים או מאריכים את התהליך. בקשת פטנט זמני, שמאפשרת "לתפוס תאריך" ולהגיש בקשה מלאה תוך שנה, מאריכה את הזמן הכולל אבל נותנת גמישות. עורך שמנסח תביעות ברורות ומדויקות יכול לקצר את השלב של משא ומתן עם הבוחן, כי יש פחות התנגדויות. לעומת זאת, אם ההמצאה נופלת בתחום צפוף, כמו תרופות או אלקטרוניקה, סביר שהבדיקה תימשך יותר. גם תגובות מאוחרות של הממציא למכתבי הבוחן מאריכות את התהליך. כדאי לשאול את העורך מראש מהו לוח הזמנים המשוער, ולבדוק אם הוא עוקב אחר מועדים.
מה רואים בפטנט טוב אחרי שנה — ומה אחרי עשר
ההבדל בין פטנט מנוסח היטב לבין פטנט חלש לא תמיד נראה לעין ביום קבלת האישור, אבל הוא מתגלה לאורך זמן. אחרי שנה, פטנט טוב עמד במבחן של התנגדויות מצד מתחרים — התביעות שלו רחבות מספיק כדי לכסות גרסאות דומות של המוצר. אחרי שלוש שנים, אם מישהו מפר את הפטנט, בית המשפט יוכל לאכוף אותו בקלות יחסית, כי הניסוח ברור ואינו משאיר מקום לפרשנות. אחרי עשר שנים, פטנט טוב הוא זה שעמד בערעורים ובהליכי ביטול, ושמר על ערך מסחרי. פטנט חלש, לעומת זאת, מתגלה כשמישהו מוצא פרצה בתביעות ומעתיק את ההמצאה בלי לשלם תמלוגים. סימן לעבודה טובה הוא שהעורך הסביר לממציא מה כל תביעה מגנה עליו, ולא רק ניסח טקסט טכני. כמו כן, פטנט טוב כולל תיאור מלא שמאפשר למומחה בתחום לבצע את ההמצאה — בלי זה, הפטנט עלול להיפסל.
חמש שאלות שחייבים לשאול לפני שמחתימים על הסכם
לפני שבוחרים עורך פטנטים, כדאי לבדוק מספר דברים. ראשית, בקשו לראות דוגמאות של פטנטים שהעורך ניסח בעבר, ובדקו אם הם בתחום הטכנולוגי שלכם. שנית, שאלו על ניסיון עם רשות הפטנטים הישראלית — עורך שמכיר את הבוחנים יודע כיצד להתמודד עם התנגדויות. שלישית, בררו כיצד מחושב התשלום: לפי שעה או לפי פרויקט, ומה קורה אם יש צורך בתיקונים. רביעית, שאלו מי יהיה איש הקשר בפועל — לפעמים העורך הבכיר מוכר את השירות, אבל העבודה נעשית על ידי מתמחה. חמישית, בדקו אם העורך מבין את ההמצאה שלכם לעומק, ולא רק ממלא טופס. דגלים אדומים: עורך שמבטיח קבלת פטנט בוודאות, או שממהר להגיש בלי לבצע חיפוש חדשנות. גם עורך שאינו חבר באיגוד עורכי הפטנטים הישראלי צריך לעורר חשד. לבסוף, אם ההצעה נראית זולה מדי באופן חריג, כנראה שמדובר בניסוח גנרי שלא יספק הגנה אמיתית.
שאלות נפוצות על עריכה ורישום פטנטים
- מה ההבדל בין עורך פטנטים לעורך דין? עורך פטנטים מתמחה בניסוח טכני ומשפטי של בקשות, ואילו עורך דין מטפל בהליכים משפטיים כמו הפרות וערעורים. חלק מהעורכים הם גם עורכי דין.
- האם אפשר להגיש בקשה לפטנט בלי עורך? אפשר, אבל הסיכוי לקבל הגנה רחבה נמוך יותר, כי הניסוח דורש מיומנות. רשות הפטנטים ממליצה להיעזר בעורך.
- מה קורה אם מגלים שההמצאה כבר מוכרת? החיפוש יגלה זאת, והעורך ייעץ אם כדאי לשנות את ההמצאה או לנטוש. במקרים מסוימים אפשר להגן על היבט מסוים.
- כמה עולה לשמור על פטנט לאורך שנים? יש אגרות תחזוקה שנתיות לרשות הפטנטים, שמתייקרות עם הזמן. העורך יכול לעדכן אתכם במועדים.
- האם פטנט ישראלי מגן גם בחו"ל? לא. כדי לקבל הגנה בינלאומית יש להגיש בקשות במדינות נוספות, או דרך אמנת PCT. העורך יסביר על האפשרויות.
- מה עושים אם הבוחן דוחה את הבקשה? העורך יכול להגיב בכתב, לתקן את התביעות, או לערער לוועדת הערעורים. חשוב לא לוותר מהר מדי.